גמרא
פירוש
דִּכְתִיב {דברים ט״ז:ז׳} וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
תְּנַן עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
גמרא מאי לאו אין לה יום טבוח כלל ופרש״י דאם לא הקריבה בי״ט אין לה תשלומין עוד עכ״ל ודוקא בדאפשר להקריב בי״ט אבל בדלא אפשר מודו ב״ה כדקתני בסיפא ומודים שאם חל בשבת כו׳ א״נ דחד יום טבוח אית להו נמי לב״ה וליכא למימר דלב״ש קאמר הכי דבכמה דוכתי אמרי׳ וכי טעמא דב״ש אתא לאשמועינן ועוד לב״ש לא שייך למימר תשלומין דבי״ט גופיה אסור להקריב: תוס׳ בד״ה דכתיב ופנית בבקר פרש״י בחוש״מ כו׳ והר״א תירץ דב׳ עניני לינה הם א׳ משום י״ט והשניה משום קרבן כו׳ עכ״ל נראה לפרש דברי הר״א שבא לקיים הנהו דמוכח מינייהו דטעון לינה כל ז׳ אלא דהיינו משום י״ט אם היה שם בי״ט ראשון והא דמשמע דלינת רגלים אינו אלא יום א׳ דומיא דבכורים היינו לינת קרבן שלא היה שם בי״ט א׳ אלא שבא בחוש״מ והביא קרבן ואהא מייתי מירושלמי דגבי ביכורים נמי איכא ב׳ מיני לינה אבל בתוס׳ פ״ק דר״ה ובפרק לולב וערבה כתבו דברי הר״א בדרך אחרת ע״ש ולשיטתו שם נמי למאי דלא טעון לינה כל ז׳ אבל דבריהם דהכא א״א להולמו ע״פ דרך זה דה״ל עיקר חסר מן הספר ועוד ע״ש דבריהם בפנים שונים ממה שכתבו כאן: בד״ה נפשוט מיניה דחד יום טבוח כו׳ ימתינו לציבורא עד תרי בשבתא וי״ל כו׳ עכ״ל ר״ל ימתינו לציבורא עד ב׳ בשבתא משום דלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר השבת ולא תקשי להו דנפשוט ממתני׳ דחד יום טבוח הוא מדלא תני ימי טבוח די״ל לרבותא נקט ההוא חד יום טבוח אפי׳ אחר השבת ועוד דהמתני׳ לא נחית למחשב כמה הן ימי טבוח משא״כ בברייתא דנחית להכי דחשיב ז׳ ימי פסח וח׳ ימי חג ויום א׳ של עצרת ועוד דקתני בברייתא שוב אינו חוגג: בד״ה אמרה תורה כו׳ וכדאמרינן בפ״ק דמגילה כו׳ שכן מצינו בפ״ק דר״ה [דגמרינן לענין נטיעה] מה חדש כו׳ עכ״ל כצ״ל: בד״ה מצוה למימני יומי כו׳ והקשה הר״א ליגמר מיובל כו׳ וא״כ לא נימא כלל הכא מנין שבוע לקדש ותירץ כו׳ דאלת״ה ל״ל קרא מדרשה דחג השבועות דמדרשה דרבה בר כו׳ עכ״ל וכצ״ל ור״ל דליגמר מיובל דמנינן ביה נמי שמיטין ושנים ולא הוה לקדש אלא למנויו של שנים ה״נ הכא נימא אף דמנינן יומי ושבועי דלא מקדשין אלא למנויו של ימים אבל אי יליף מחודש ניחא דהכי ילפינן מיניה מה חודש לכל מנויו אף עצרת לכל מנויו ועיין בתוס׳ פ״ק דר״ה דמתוך זה דחו פירוש הר״ר משולם ואהא תירצו הכא דלהכי איצטריך חג השבועות דהיינו דרשה דר״א אמר ר׳ אושעיא שמקדשין בו נמי שבועי לתשלומין דמדרשה דרבה בר שמואל לא נפקא לן אלא לאפוקי מלבן של צדוקים אבל תשלומין לא נפקא לן מדרבה בר שמואל כקושייתם דליגמר מיובל דלא מקדשין אלא שנים ה״נ לא לקדשו אלא ימים וכמ״ש התוס׳ לקמן אך ק״ל דאכתי קושייתם במקומה עומדת לת״ק ור״ש דהתם דאיצטריך להו חג השבועות לבל תאחר ולא אתיא להו תשלומין אלא מדרבה בר שמואל כדקאמר התם תקשי להו דליגמר מיובל כו׳ וי״ל הנהו תנאי נפקא להו תשלומין נמי מדרשה דשמעתין דראב״י וקראתם ובקצרכם וצריכי דראב״י ודרבה בר שמואל כדאמרינן בשמעתין ובפ״ק דר״ה דנפקא להו תשלומין מדרבה בר שמואל אדראב״י דהכא סמיך ודו״ק: בד״ה ואיצטריך דר׳ אלעזר ואיצטריך דר׳ אושעיא כו׳ ליעבד צריכותא דתני רבה בר שמואל ועל ראב״י וחג השבועות דאר״א א״ר אושעיא ל״ל כו׳ עכ״ל כצ״ל ר״ל דמשמע להו לכאורה דמההיא דרבה בר שמואל למאי דמסיק דמנינן יומי ושבועי מקדשין נמי יומי ושבועי דהיינו עצרת לכל מנויו והכי איתא בהדיא פ״ק דר״ה והשתא הקשה הר״א הך צריכותא דעביד הכא שפיר מצי למיעבד אהך דתני רבה בר שמואל ואדראב״י ואכתי חג השבועות דאר״א א״ר אושעיא. ל״ל ואהא תירץ דמברייתא דרבה בר שמואל לא נפקא לן אלא לסתור דרשת הצדוקים וכמ״ש לעיל ומיהו בפ״ק דר״ה מפיק תשלומין לעצרת מדרבה בר שמואל והיינו לת״ק ור״ש דאתא כולה קרא לבל תאחר וכמ״ש לעיל וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush